חלב והשפעותיו
חלב ומוצריו נצרכים בכמות רבה בקרב אנשי המערב. כבר מגיל צעיר מעודדים אותנו לאכול מוצרי חלב בגלל תכולת הסידן הרבה, המחזקת את העצמות, ומעבירים לנו את המסר שחלב הוא מקור מצוין לסידן - אם לא היחיד. זהו למעשה מיתוס, המושרש היטב בתודעתנו על ידי יצרני החלב ומשווקיו באמצעות פרסומות באמצעי התקשורת, מבצעים ברשתות השיווק וכד'. את המיתוס הזה ניתן ורצוי להפריך, מהסיבות הבאות:
לחלב ערכים גבוהים של סידן וחלבון. ילדים בשלבי גדילה זקוקים לסידן (מקור לבניית עצם), לחלבון (אבני בניין של שרירים, מערכת הורמונלית, מערכת חיסון ועוד) ולמזון עשיר ביסודות אילו. אולם, נטורופתים רבים סבורים כי מזון עתיר חלבון ונתרן יגרום להפרשה של סידן בשתן. כלומר, איזון המינרלים מופר בעת אכילת מזון עשיר בחלבון, בעיקר בחלבון מן החי, מה שמוביל למעשה לכך שהגוף יאבד יותר סידן. בנוסף, במזונות אלה ריכוז גבוה של זרחן, מה שיגרום לירידה בספיגת הסידן.
בהיבט סיני מסורתי, חלב ומוצריו הינם בעלי איכות קרה ולכן לא יטיבו עם ילדים הסובלים מעודף ליחה, נזלת והצטננויות רבות, אלרגיות ובעיות בדרכי הנשימה, בעיות עור (אטופיק דרמטיטיס) דלקות במערכת העיכול, מיגרנות, דלקות פרקים, מערכת חיסון ירודה, מצבי קור בגוף ונטיה להשמנה.
מחקרים רבים תומכים בכך שחלב, לא רק שאינו מסייע לעצם, אלא להפך, מקושר לעליה בשברים בעצמות. לדוגמא, מחקר שנערך בהווארד בשנת 1976 ועקב אחרי יותר מ-75,000 אחיות במשך 12 שנים, לא הראה שום שינוי בסכנת שברים בעצמות אצל אחיות שניזונו ממוצרי חלב. להפך, עליה באכילת מוצרי חלב המכילים סידן קושרה לעליה בשברים בעצמות. מחקרים נוספים לא הראו שסידן ממוצרי חלב אכן מגן על העצמות.
עדויות ומאמרים נוספים ("מחקר סין" - ספר משנת 2006)המציג מחקרים רבים בנושא מקשרים את חלבון החלב להשמנה, סוכרת, מחלות לב ואפילו סרטן.
הקשר בין חלב לבין הפרשת הורמון האינסולין, המקושר לסוכרת ולהשמנה: מדענים גילו כי מוצרי החלב מגבירים את הפרשת האינסולין, מסיבה לא ידועה. אינסולין הוא הורמון בונה רקמות, שנועד להחדיר חומרים מזינים לתוך התאים- כגון גלוקוז, חומצות שומניות וחומצות אמיניות, שהן אבני הבניין של רקמות חדשות. החלב מכיל שילוב ייחודי של חומצות אמיניות, אשר גורמות יחדיו להפרשת יתר של אינסולין. לפיכך החלב, כמו גם ממתקים ומוצרי מאפה, יוצר מצב שנקרא היפראינסולינמיה - עודף אינסולין בדם, שהוא אחד מגורמי הסיכון לסוכרת והשמנת יתר.
במדינות המזרח הרחוק, לדוגמא יפן הדרומית, תוחלת החיים ארוכה יותר משאר העולם ושיעורי מחלות לב, אוסטאופרוזיס (הדלדלות העצם) מהנמוכים בעולם, הסידן והחלבון הנצרך ממזונות מהחי וממוצרי חלב מהווים 2 אחוז מהדיאטה בהשווה למשל לארה"ב הצורכת 23 אחוז מסך התזונה ותוחלת החיים ושיעורי האוסטאופרוזיס הם פי 2 מביפן. גם בסין (באיזורים כפריים) שיעורי האוסטאופרוזיס נמוכים בהשוואה לארה"ב, בארה"ב צורכים 50 אחוז יותר חלבון בהשוואה לסין כשבסין רוב המזון הוא מהצומח (רק 10% מהתזונה בסין הוא מחלבון מן החי) ובארה"ב המזון הנצרך הוא בעיקר מזון מן החי (כ- 70% חלבון מהחי), מוצרי חלב כמעט ואינם קיימים בתזונתם של תושבי הכפר. באוכלוסיות אילו צריכה נמוכה של חלבון מן החי ופעילות פיזית גבוהה תורמת להגנה על העצם מפני שברים.("מחקר סין" - ספר משנת 2006)
.
ישנם מקורות רבים לסידן מעולם הצומח, כגון:
טחינה משומשום מלא מונבט: כ-1150 מ"ג סידן ל100 ג"ר מזון
ברוקולי: 75 מ"ג סידן ל100 ג"ר מזון
שקדים: 254 מ"ג סידן ל100 ג"ר מזון
סלרי טרי: 240 מ"ג סידן ל100 ג"ר מזון
כרוב טרי: 225 מ"ג סידן ל100 ג"ר מזון
טופו: 205 מ"ג סידן ל100 ג"ר מזון
חומוס יבש: 130 מ"ג סידן ל100 ג"ר מזון
שומר: 120 מ"ג סידן ל100 ג"ר מזון
חסה: 82 מ"ג סידן ל100 ג"ר מזון
שיבולת שועל: 53 מ"ג סידן ל100 ג"ר מזון
